קרוצ'ק נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

פסק דין

רקע

בפניי מונחת תביעתו של מר קרוצ'ק דמיטרי יליד 1984 (להלן: "התובע") לפיצויים בגין תאונה שארעה לו ביום 16.12.08 עת שנהג באופנוע, וניסה לעבור את מחסום שער הקריה בת"א, ולפתע הרימה והורידה השומרת את המחסום, על רגלו של התובע (להלן: "התאונה"). האופנוע היה מבוטח על ע"י המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: "הנתבעת").

ד"ר מוריס אגסי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 3%. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 8.8.12 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקב הדין על ההר" (מסכת סנדהרין דף ו' עמוד ב'). קבעתי את התיק לדיון הוכחות וביום 24.4.13 העיד התובע עצמו ובאותו יום הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

טענות הצדדים

ב"כ התובע המלומד טוען שהתובע ביום התאונה, רכב על אופנוע ובהגיעו למחסום שער הקריה בת"א, הוא קיבל אישור להיכנס, ובעת שעבר מעל המחסום הפתוח, כשגלגל האופנוע על המחסום, הרימה שומרת השער בטעות את המחסום. התובע איבד את שיווי המשקל והוריד רגליו מיידית לקרקע ע"מ למנוע נפילה. באותה עת ירד המחסום לגמרי וכף רגלו השמאלית של התובע נתפסה בחוזקה בין המחסום לבין הכביש. במשך דקות ארוכות הייתה כף הרגל תפוסה, מבלי שהשומרת הצליחה להרים את המחסום עד שלבסוף עלה בידי עוברים ושבים לשחררה. ממקום התאונה הופנה התובע לבית חולים "איכילוב" שם אובחנה פגיעה מעיכה באצבעות 1-3 בכף רגל שמאל עם חתך תת ציפורני. באצבע 1 אובחן שבר רוחבי גלילי מרותק. לאחר ששוחרר התובע מבית החולים, המשיך במעקב טיפולי לרבות בתחום הפיזיותרפיה והידרותרפיה ותוך הנחייה לשימוש בקביים.
התובע נבדק ע"י ד"ר מוריס אגסי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 3% לפי סעיף 35(1)ב' לקובץ תקנות המל"ל.

ב"כ התובע המלומד טוען שמדובר בנכות של ממש שגורמת להפרעה ממשית בחיי התובע ובתפקודו וגורמת לו להוציא כספים רבים בגין נכות זו.

ב"כ הנתבעת המלומדת לא הכחישה את חבות הנתבעת בגין התאונה, אך חלקה על סכום הפיצוי ועל רכיביו, ובכלל זה על הנכות התפקודית.

עוד הוסיפה ב"כ הנתבעת, כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונותיו וכאביו של התובע, שכן הוא בעל עבר רפואי, ואף עבר תאונת דרכים קודמת.

דיון והכרעה

משאין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבותה של הנתבעת לתאונה, אעבור לדון עתה בשאלת הנכות והנזק.

הנכות הרפואית והתפקודית

ד"ר מוריס אגסי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 3%.

לד"ר מוריס נשלחו שאלות הבהרה, שלא שינו את מסקנותיו לפי הנאמר בחוות דעתו. הוא לא זומן לעדות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במכלול ראיותיהם, אינני מוצא לסטות ממסקנותיו וקביעותיו של המומחה הרפואי. אינני סבור כי עמדה בפני המומחה הרפואי תשתית לקביעת נכות כפי שהתובע טוען, ובהתאם לכך ולאור שאר הראיות לא ראיתי לסטות מקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

המומחה הרפואי קבע את שקבע בהסתמך על המסמכים והחומר הרפואי הרלוונטי שעמדו בפניו, התרשמתי כי מסקנתו של המומחה מבוססת כדבעי והיא התקבלה לאחר בחינה ושקילה של מכלול הנסיבות הרלוונטיות, תוך עבודה יסודית ומקצועית.

משכך אני מקבל את הנאמר בחוות דעתו, וקובע כי נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור של 3%.

שני הצדדים ניסו לשכנעני שהנכות התפקודית שונה מהותית מהנכות הרפואית. ב"כ התובע המלומד ניסה להוכיח כי הנכות התפקודית גדולה בהרבה מהנכות הרפואית וב"כ הנתבעת מצידה ניסתה להוכיח כי אין נכות תפקודית כלל. לדידי, התובע לא שכנע אותי שפגיעתו התפקודית עולה מהשיעור הנ"ל והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שנכותו התפקודית נמוכה משיעור הנ"ל. לפיכך ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית (ראה למשל ע"א 3049/93 גירגיסיאן נ' רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792), הנני קובע נכות התפקודית של התובע תהא בגובה 3%.

הפסד שכר לעתיד

הנתבעת טענה כי התאונה לא השפיעה על כושר השתכרותו של התובע. עצם העובדה כי לתובע לא נגרמו הפסדי שכר בעבר, על אף שחלפו יותר מחמש שנים מהתאונה, מעידה על כך שגם בעתיד לא יהיה הפסדי שכר לתובע. טענות אלה לא מקובלות עליי, שכן אין לדעת מה ילד יום וכיצד תשפיע נכותו על עתידו המקצועי.